רבי יעקב יוסף הכהן כ"ץ מפולנאה שימש כרב ואב בית דין בשרהורוד שבפודוליה. בהשפעתו של רבי יהודה ליב ברבי יחיאל מיכל (המוכיח מפולנאה), תלמידו של הבעש"ט, הפך לחסיד, כתוצאה מכך בני עירו, ובראשם גובה המסים, גרשוהו ממשרתו.
בין השנים 1748–1752 שימש כאב בית הדין בראשקוב, מ-1752 כיהן בנמירוב, משנת 1770, לאחר פטירת "המוכיח מפולנאה", שימש כרב ובית אב הדין בפולנאה.
לאחר פטירת הבעש"ט שימשו רבי יעקב יוסף והמגיד ממזריטש כראשי התנועה, כאשר המגיד שימש כמחליפו של הבעש"ט, ורבי יעקב יוסף אף הוא הפיץ את תורת החסידות.
רבי יעקב יוסף נפטר בכ"ד בתשרי תקמ"ב, ונטמן ליד רבי יהודה אריה לייב מפולנאה.
תולדות יעקב יוסף
בן פורת יוסף
צפנת פענח
כתונת פסים
רבי יעקב יוסף הכהן כץ – בעל התולדות יעקב יוסף מפולנאה, נולד בשנת ת"ל לערך, לאביו רבי צבי הכהן שהיה נצר לרבי שמשון מאוסטרופלי הי"ד ולרבי גרשון יום טוב שאול ליפמאן הלר זי"ע בעל התוספות יום טוב, ולרבי יוסף כץ בעל היסוד יוסף.
חייו:
רבנו היה מראשוני מפיצי תורת החסידות, וספריו אשר מעטרים כל ספריה מכובדת ידועים כספרי היסוד לתורת החסידות, רבנו כיהן ברבנות במשך רוב שנות חייו, בערים: שאריגראד, ראשקוב, נעמירוב, ובסוף ימיו בעיר פולנאה שעל שמה אף נקרא.
התקרבותו לחסידות:
ידוע כי רבנו התקרב לחסידות ולבעל שם טוב הקדוש ע"י ידידו בחייו ובמותו, רבי יהודה אריה לייב המוכיח מפולנאה, אך מעניין לציין כי בשבחי הבעל שם טוב, מובא סיפור קצת שונה, אם כי לא סותר על התקרבותו, וה לשונו:
"שמעתי מהרב המפורסם החסיד וחכים דקהילת קודש פולנאה, שהיה אב בית דין בק"ק שאריגראד. שמע שהבעש"ט בא לק"ק מאהליב. אמר בליבו: אסע גם אני! כי לא היה עדיין חסיד. ונסע ובא בערב שבת קודש אליו, קודם תפילות הבוקר. וראה שהבעש"ט עישן לולקע. והיה דבר זה תמוה. ואחר כך, בשעת התפילה בכה בכייה גדולה, שלא בכיתי מימי. והבנתי שלא משלי היתה זאת הבכייה…אז התחלתי לנסוע אצלו וישבתי אצלו זמן".
ההתנגדות על רבנו:
לאחר פטירת הבעש"ט, הוציא רבנו את ספרו 'תולדות יעקב יוסף' בו פרסם את דעת הבעש"ט והאדיר את שמו, באותו עת החלו המתנגדים לערוך מלחמת חרמה נגד החסידות בכלל ונגד ספריו בפרט.
הוציאו חוברות בשם "שבר פושעים" ו"זמרת עם הארץ", וקראו חמס על "הצר הצורר" הוא ספר תולדות יעקב יוסף, ועל מחברו "שמגמתו להסית ולהדיח כל ישראל ללכת בדרכם ולא ילכו עוד בדרך תוה"ק ודרך קדמונינו ז"ל.
היו אף שהרחיקו לכת ופרסמו כי הספר תולדות יעקב יוסף, צואת ריב"ש, נועם אלימלך, לקוטי אמרים וכו' – הם ספרי מינים.
גם הגאון מווילנא החרים את הספר תולדות יעקב יוסף. רבי יחזקאל לנדא בעל ה"נודע ביהודה", רבה של פראג, יצא חוצץ נגד ספרו.
מספרים כי רבנו בא בחלום לתלמידו רבי יעקב שמשון משפיטיבקא, ובקשו שיסע לפראג לתבוע עלבונו מידי רב העיר, רבי יעקב שמשון התחפש לעני ובא לבית מדרשו של רבי יחזקאל לנדא בעת שלמד שיעורו עם תלמידיו, רבי יעקב שמשון החל להתקיף את רבי יחזקאל לנדא בקושיות עד אשר נצחו בויכוח.
ואז התוודע אליו רבי שמשון יעקב ואמר לו כי הוא רק הצעיר שבתלמידי רבי יעקב יוסף פולנאה ז"ל. מאז שינה רבי יחזקאל לנדא את טעמו ופסק מלהחרים את החסידים.
פטירתו:
למחרת שמחת תורה, כ"ד תשרי ה'תקמ"ב, נפטר רבנו ונשמתו הטהורה עלתה בסערה השמיימה חזרה לצור מחצבתה.
קברו נחצב ליד רעו הרה"ק רבי יהודה אריה לייב המוכיח מפולנאה זי"ע, ומסורת מספרת כי פעם בעמדו ליד גדר בית החיים הרגיש בחייט אחד מתושבי פולנאה כשהוא עסוק באמירת תהלים ובנתינת צדקה בסמוך למקום קברו של המוכיח, לימים כשביקש רבנו לקנות לו חלקת קבר באותו מקום נודע לו כי חלקה זו כבר נמכרה לאותו יהודי, רבנו הפציר בו כי יוותר על חלקו בגללו, ורק לאחר שהבטיח לו כי מקום מנוחתו יהיה בסמוך לו הסכים הלה לכך, לאחר שנסתלק רבנו עברו שנים ויהודי זה נפטר לבית עולמו, כשיצאו לחפור קבר ליד קברם של רבנו ורעו המוכיח – כהבטחתו ליהודי זה – לא היה מקום, אך לפתע מצאו ריוח בין הקברים וקברוהו שם.